ביטוח נסיעות הראל להודו

לפני שסוגרים את התרמיל

שני דברים שמשרד החוץ כותב במפורש, ושמתאימים במיוחד למי שרק השתחרר. לפי משרד החוץ, אין להכניס להודו טלפונים לווייניים מכל סוג. והפרט השני: לוודא שבתיקים ובתרמילים לא נשאר אף אמצעי לחימה, כולל לא קליע או מחסנית. כיס צדדי של תיק שהיה בצבא זה המקום הראשון לבדוק פעמיים.

קטנוע, אנפילד וחריג 7.23

שוכרים קטנוע בגואה או אנפילד לצפון? כאן כדאי לעצור לרגע. חריג 7.23 בפוליסה קובע שאין כיסוי לתאונת אופנוע, כנהג או כנוסע, כשלנהג אין רישיון נהיגה ישראלי תקף שמתאים לסוג האופנוע. הנוסח ממשיך: "למעט במדינות בהן לא נדרש רישיון מיוחד לנהיגה בסוג האופנוע המעורב בתאונה".

בפועל: מי שיש לו רישיון אופנוע ישראלי מתאים, מכוסה. מי שאין לו, הכיסוי שלו תלוי בשאלה מה הודו דורשת לסוג האופנוע הזה, ואת זה עדיף לברר לפני שעולים ולא אחרי. והנוסע מאחור? הוא תלוי ברישיון של הנהג, לא בשלו.

הימלאיה: גובה, חילוץ ומצנחים

לפי הראל, מעל כ־2,500 מטר מתחילים להרגיש קושי, וההמלצה היא לעלות לכל היותר כ־500 מטר בין לינה ללינה. צוות הראל 669 מוכשר לתת טיפול ראשוני בשטח למחלת גבהים, וחיפוש וחילוץ עד 250,000 דולר כלולים בבסיס. לפי הפוליסה, החיפוש נמשך עד 30 יום של מאמץ רציף ועוד עד 180 יום של חיפוש פסיבי.

מצנחי רחיפה וצניחת טנדם נמצאים ברשימת הספורט האתגרי. ההרחבה עולה 0.50 דולר ליום עד גיל 75, ואפשר להוסיף אותה גם מחו"ל, לפני הטיסה במצנח.

קשמיר, לדאק ומונסון

לאזהרת המל"ל יש שתי שכבות. בחבל קשמיר, מלבד לדאק, הרמה היא 4: להימנע מכל ביקור או שהייה, בגלל איום טרור מוחשי. בשאר הודו הרמה היא 2, זהירות מוגברת. משרד החוץ מוסיף להתרחק מג'אמו וקשמיר ומאזור הגבול עם פקיסטן, ולהתרחק מאזורי מונסונים.

יתושים בכל מקום, גם בדלהי

ה־CDC כותב שיש סיכון למלריה בכל רחבי הודו, כולל מומבאי וניו דלהי, וממליץ לדבר עם רופא על טיפול מונע. דנגי, זיקה וצ'יקונגוניה מופיעות גם הן, וכולן נמנעות בעיקר בהגנה מעקיצות. לזה מצטרפים חיסונים לצהבת A, טיפוס הבטן, ולמי ששוהה חודש ויותר באזורים כפריים, דלקת מוח יפנית. כלבת נפוצה, וכל נשיכה היא סיבה לטיפול מיד.

ממשיכים מאפריקה או מדרום אמריקה? לפי אתר הוויזות ההודי, מי שמגיע ממדינה נגועה בקדחת צהובה חייב להציג פנקס חיסון, אחרת הוא עלול להיות בהסגר של 6 ימים.

חצי שנה בהודו: כמה זה עולה

המחיר בהראל אחיד לכל היעדים חוץ מארה"ב, ועד גיל 50 הוא 2.50 דולר ליום לאורך כל הטיול. ארבעה חודשים לבן 23 עולים 300 דולר, וחצי שנה 450. הודו נותנת ויזה אלקטרונית לחודש, לשנה או ל־5 שנים. הביטוח הוא זה שמגביל לפי גיל, וכל הטבלה בעמוד לפי גיל.

ומי שמחליט באמצע להישאר עוד חודש בגואה? מאריכים מהאפליקציה, לפני שהפוליסה נגמרת. לפי הראל, ינואר עד מרץ אידיאליים לטיול בדרום הודו, והעונות בצפון שונות.

ואם הטיול הגדול הוא דווקא של אחרי הפנסיה: בגיל 61 עד 75 פוליסה אחת מכסה עד 120 יום, והרחבת מצב רפואי קודם מכסה עד 30 יום בגיל 61 עד 70 ועד 15 יום בגיל 71 עד 80, אלא אם הראל אישרה אחרת בכתב. בטיול של חודשיים, זה הפרט שחייבים לסדר לפני שקונים.

כשמשהו קורה בהודו